יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

לקרוא ולשרוף

 

לפרוייקט הגמר שלו, הוא שרף שלושה רהיטי וינטג’ מהתקופה הויקטוריאנית, לאחר שהפכו מפוחמים ציפה אותם באפוקסי נוזלי על מנת לשמר את מצבם החדש. תאמינו או לא הפרוייקט, שנקרא Smoked, היה פריצת הדרך של Maarten Baas אל עולם העיצוב הבינלאומי.

Maarten Baas נולד בגרמניה ב 1978, וכפעוט עבר להולד וסיים את לימודיו בתחום העיצוב ב Design Academy in Eindhoven בשנת 2002. באותה שנה, הציג את פרוייקט הגמר שלו Smoked, מעט זמן לאחר מכן נקנו האובייקטים על ידי חברת moooi.

מהסתכלות על עבודותיו, נראה שהוא עוסק בעיצוב על גבול האמנות. האובייקטים שהוא מעצב נראים פיסוליים ולמרות שרובם נמכרים בחנויות עיצוב, קשה לבחון אותם או להגדיר אותם כמוצרים. ברוב עבודותיו הוא חושף טכניקות עבודה ידניות ולא מתועשות ומצהיר שאת כל עבודותיו הוא עושה במו ידיו בסיוע של כ 10 אסיסטנטים שעובדים עמו בסטודיו שלו בהולנד. הוא חותם על עבודותיו, ממש כמו עבודות אמנות.

ettore sottsassbaasלפני ואחרי, מימין שידת ספרים - Carlton bookcase של אטורה סוטסס ומשמאל, האובייקט החדש לאחר שעבר תחת המבער של מרטן באס.

ב 2004 חבר באס לגלריה Moss בניו יורק, ובה הציג תערוכת יחיד שנקראה Where There's Smoke עבור התערוכה יצר באס 25 פריטים חדשים שיוצרו באותה טכניקה של שריפה. הפעם בחר באס לעבוד עם רהיטים קלאסיים אייקוניים, ובאומץ רב שרף אובייקטים של גדולי המעצבים - פרות קדושות של עולם העיצוב מאז ועד היום. האובייקטים המפוחמים, שאיבדו את צבעם וכל ציפוי חומרי שהיה להם, קיבלו צורה אחרת והפכו לאובייקטים חדשים. התערוכה גרפה תהודה רבה בעולם העיצוב והקנתה לבאס שם של מעצב צעיר מרתק ומלא תעוזה.

בין המעצבים שהאובייקטים שלהם נבחרו להישרף לתערוכה זו - גאודי, אימס, חריט ריטוולד, אטורה סוטסס, האחים קמפנה ועוד.

baasbaas 

מימין כסא שעוצב במקור על ידי אנטוניו גאודי ומשמאל כסא שהיה במקור של האחים קמפנה

ב 2006 הציג באס בסלון העיצוב במילאנו סדרת רהיטים שעשויים מחימר - Clay Furniture הסדרה נחלה הצלחה גדולה ונחשבה לאחת הסדרות המעניינות ביותר שהוצגו באותה תערוכה. רהיטי החימר של באס הוצגו באותה שנה גם ב ICFF בניו יורק, בתערוכת העיצוב במיאמי ובמוזיאון העיצוב בלונדון.

baasbaasbaasbaasהתמונה התחתונה הינה מתערוכה של באס במסגרת הפיירה במילאנו 2008, התערוכה הוצגה במוסך.

באס, שממשיך לחדש ולהפתיע, עיצב ב 2007 סדרת רהיטים בשם sculpt, רהיטי הסדרה הזו גדולים ומנופחים אך בה בעת מצליחים להראות חיננים ונעימים. לאובייקטים שפה צורנית שנראית ילדותית אינטואיטיבית ולא מגומרת.

baasbaas baas baas 

ב 2008 עבד באס בשיתוף עם חברת Established & Sons ויצר עבורה סדרה שנקראת The Chankley Bore שהכילה שלושה אובייקטים. כשנשאל על הפרוייקט סיפר באס שזה משהו שרצה לעשות והיה לו בראש עוד לפני ש Established & Sons פנו אליו, לשמחתו הם נתנו לו חופש עיצובי מוחלט. כשנשאל על ההשראה לפרוייקט סיפר קצת על תהליך החשיבה -

“I started to think there's much more to explore other than a chair must have four legs”.

baas  The Chankley Bore

באתר של מוזיאון העיצוב הבריטי מצאתי פיסת טקסט מעניינת שמסבירה את תמצית הז’אנר שאליו משתייך באס ומעצבים שכמותו -

“Since the turn of the millennium, a new spirit of design has emerged. No longer content with producing sleek identi-kit creations, designers today are embracing a raw, surreal and idiosyncratic approach to their work. The effect is both unsettling and exciting as they create designs that are purposely imperfect and full of character”.

MaartenBaas

באס, הוא אחד המעצבים המעניינים ופורצי הדרך של היום, עבודותיו מוצגות במוזיאונים בגלריות ובתערוכות שונות ברחבי העולם, ובין רוכשי העבודות שלו נמנה גם פיליפ סטארק. הנה ציטוט שלו (שמצאתי באתר הזה) נראה שהוא מבהיר את אופן העבודה והמחשבה המשוחררים שלו, המאפשרים לו לייצר פרוייקטים נועזים ושנויים במחלוקת.

I don’t really want to give things a name, explanation or description, categories are not relevant as far as I’m concerned. I make what I want to make."

הלוואי על כולנו!

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

בצק עלים בפרדיגמה

 

בשבוע שעבר קפצתי לגלריה פרדיגמה, תיכננתי כבר כמה זמן ללכת לראות את התערוכה המדוברת שנפתחה כבר באמצע אוקטובר, אך מה שבסופו של דבר דרבן אותי להוציא את עצמי מהסטודיו ולפנות זמן לביקור בה היה הצורך בהתאווררות והחיפוש אחר השראה. PastedGraphic-12(2)

התערוכה הנוכחית המוצגת בה - בצק עלים נאצרה על ידי ענת בנבנישתי ועזרי טרזי והיא תערוכה קבוצתית העוסקת ברבדים ושכבות. התערוכה מותחת את גבולות המושג עיצוב מוצר או עיצוב תעשייתי ומפגישה אותו עם עולם האמנות והאומנות. הפרוייקטים המוצגים בה עשויים מחומרים מגוונים ומפתיעים, חלקם מנותקים לחלוטין מהעולם התעשייתי או ה”מוצרי” כפי שאנו מכירים אותו, לדוגמא גוף התאורה שיצר ראובן גבעתי.

בחלק מהפרוייקטים השימוש החדש בחומר מציע אופן שימוש חדש או יוצר שפה ויזואלית שונה, מה שמביא את הצופה לגלות ולחוות מחדש את המוצר.

PastedGraphic-4גוף תאורה - ראובן גבעתי.

נהנתי מאוד מביקורי בתערוכה, והצורך בהשראה והתאוורות סופק. באופן אישי, מבין האובייקטים שהוצגו בה, אהבתי מאוד את זה של דויד אמר, אופן העבודה עם החומרים יצר שפה ויזואלית חדשה אסתטית ומעניינת. אמר גם יצר שתי גרסאות מעט שונות של השולחנות דבר שתרם מאוד לעבודתו בעיני.

התרשמתי גם מהספסל של ניר מאירי, הצורניות שמתקבלת משילוב החומרים מאפשרת לצופה לתפוס את מושג הספסל בצורה שונה.

PastedGraphic-2(2)דוד אמר - שולחן נמוך עשוי עץ ומתכת PastedGraphic-2 ניר מאירי - ספסל

PastedGraphic-3 PastedGraphic-6 בתערוכה הוצגו גם שני הכיסאות האלו בעיצוב פיני לייבוביץ’, שנראים כהמשך אורגני ומעניין לאובייקטים שעשה כמה שנים קודם.

עוד הציגו בתערוכה רביב ליפשיץ, אלון רזגור, מיכאל צימרמן, ורד זיקובסקי ואיתמר בורשטיין שהציג שעון מעניין ומתעתע משהו.

הגלריה שנפתחה במרץ 2010 על ידי ענת בנבנישתי, ממוקמת ברח’ אחד העם בתל אביב, ומוגדרת כגלריה לעיצוב עכשווי. התערוכה הנוכחית תוצג בה עד ה 3.12, שווה ללכת לראות וכדאי להזדרז!

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

מה שבין השראה להעתקה (או - על תהליך העיצוב)

 

השבוע הואשמתי בהעתקה! הכל התחיל בכך שהעלתי לדיון תמונות של מוצרים שעיצבתי בפורום לעיצוב פנים באתר ארכיג'וב. התמונות שהעלתי גרפו בעיקרן תגובות מפרגנות, אך באחת התגובות נכתב שהעתקתי באופן בוטה וחד משמעי מהאחים קמפנה. תגובתי הראשונה היתה לחץ! לא ידעתי באיזה פרוייקט שלהם מדובר, ולמרות שידעתי שלא העתקתי דבר, מיד נלחצתי ומיהרתי לחפש את האובייקט המקורי ממנו לכאורה העתקתי.

Yaarit Mechany אשמים, עד שתוכח חפותם (המוצרים שלי)Scrigno-2שידת מגירות של האחים קמפנה

לשמחתי הרבה, אחרי רפרוף וקריאה קצרה באתר הנהדר deezen גיליתי שאני חפה מפשע! המוצרים של האחים קמפנה נוצרו כשנה וחצי מאוחר יותר מהמוצרים שלי. אחרי שנשימתי חזרה לסדרה התיישבתי לכתוב בפורום תגובה המסבירה שלא העתקתי, ההודעה אף גובתה באי אלו הוכחות לחפותי. הניצחון (אם אפשר לקרוא לזה כך) היה מתוק אך הדיון בפורום לא הסתיים, וכמה תגובות מאוחר יותר נכתב שברור כי האחים קמפנה ראו את מוצריי (שהוצגו בתערוכה בגרמניה) והעתיקו הם ממני. זה כמובן החמיא לי (סוף סוף אני גדולה בעולם) והצחיק אותי. אחר כך, מצאתי את עצמי תוהה לגבי ההבדל בין השראה להעתקה, והאם ייתכן שאנו תופסים את תהליך העיצוב בצורה כל כך פשוטה לפיה שני אובייקטים בעלי דימיון צורני מסויים נחשבים עבורנו כהעתקה גסה? בעודי תוהה בעניין צצו ועלו לי מחשבות נוספות לגבי תהליך העיצוב.

הרי זה ידוע שכיוצרים איננו מתקיימים בחלל ריק, ואנו מושפעים, באופן תמידי, במודע או שלא במודע, מדברים שאנו נחשפים אליהם. באופן אישי אחד הדברים האהובים עליי הוא לראות דברים שמעצבים ויוצרים אחרים עושים, אני צרכנית שיטתית של עיצוב על סוגיו השונים עוד מתקופת הבגרות שלי. לראות עיצוב הוא לא רק הנאה מבחינתי אלא אוויר לנשימה, ואני זקוקה לו במיוחד כשאני מעצבת.

אז איפה בעצם עובר הגבול בין השראה להעתקה? אין לי תשובה חד משמעית אך הבאתי כמה תמונות של המוצרים של האחים קמפנה והסדרה המושמצת שלהם…

Barbarians-1 Barbarians-2Barbarians-4Scrigno-1 Scrigno-2
הומברטו ופרננדו קמפנה נולדו בברזיל ב 1953 ו 1961, והחלו לעצב רהיטים באמצע שנות ה 80. אחת מהמטרות שהם שמו לעצמם בתהליך העיצוב הינה לעבוד עם חומרים שמראם זול ולהפוך אותם לאובייקטים בעלי מראה יוקרתי. בעבודתם הם משלבים חפצים מן הנמצא (found objects) וטכנולוגיות מתקדמות על מנת לייצר חפצים חדשים בעלי מראה ייחודי.

בשנת 2010 הציגו האחים קמפנה בשיתוף עם חברת העיצוב edra תערוכה שנקראה Barbarian, התערוכה נערכה במסגרת תערוכת העיצוב הגדולה במילאנו. בתערוכה הם מציגים מספר אובייקטים שנראים כמפגש בין שני עולמות - מחד הם נמשכים אל הטבע, אל הגולמי, אל החומריות והצורניות האותנתית, ומאידך המראה המוגמר של חלק מהאובייקטים נראה נובורשי ויוקרתי והם בעלי גימור מטאלי מבריק.

על מנת לתת בכל זאת הסבר קצר שמתמצת בעיני את ההבדל בין האובייקטים שלי ושל האחים קמפנה, שתוצאתם דומה בקווים מסויימים, חשוב להבין את תהליך העיצוב השונה שעברנו. במהלך הפיתוח של המוצרים שלי, רציתי לייצר שידת מגירות שתציע אופן פתיחה מפתיע ומשחקי – בו, על מנת לפתוח את המגירות המופיעות על הדפנות השונות, צריך ללחוץ על המעטפת החיצונית באיזורים שונים. לשידות שלי מראה מעט גיאומטרי, ולחלקן מראה שנראה קצת וינטג’י. אצל האחים קמפנה לעומת זאת, העיצוב נוצר בהשראת הטבע, לשידות שלהם מראה של שכבות על גבי שכבות והגימור הסופי שנתנו למוצריהם מקנה להם לוק יוקרתי ונוצץ. קל לעקוב אחר הלך המחשבה שלהם כאשר רואים את סדרת המוצרים השלמה שהציגו, בה מוצגת גם הכורסא המוזהבת שעשוייה אף היא שכבות על גבי שכבות.

Yaarit Mechany + campana brothers

campana brothersמעניין לקרוא ראיון איתם (שמצאתי כאן) בו הם מספרים שרוב ההשראות שלהן מגיעות בעיקר מן הטבע ומסבירים כיצד הם אינם עובדים בדרך המקובלת כיום, לפיה תחילת תהליך העיצוב הוא בהדמיית תלת מימד. הם אוהבים לעבוד עם הידיים, כך הם מצהירים, והם נשענים בעבודתם על עבודת craftsmanship, בפרוייקטים מסוג כזה, אין טעם לנסות ולהתחיל את תהליך היצירה מהדמיית תלת מימד הם אומרים, ומספרים כי הם מתחילים מבניית מודל בגודל 1:1.

לא שיגרתי בהחלט אך נראה שזה עובד להם מצוין.

 

 

 

למי מכם שמעוניין לראות עוד מוצרים שלהם (מומלץ!) אפשר להכנס לאתר שלהם או פשוט לעשות חיפוש תמונות שלהם ב google.

campana brothers campana brothers קערת פירות של האחים קמפנה. מימין הקערה שהפכה למוצר ומיוצרת על ידי חברת alessi.

campana brothers campana brothers

תודה לכותבת התגובה שהעלתה את לחץ הדם שלי לשתי דקות שלמות ובעיקר על כך שחשפה אותי לסדרה של האחים קמפנה והביאה אותי לכתיבת הפוסט הזה.

יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

עיצוב, השראה וקשיי יצירה

 

אחרי שבוע ארוך ומגייע של דילמות, התלבטויות, מרמור, ומחסומים יצירתיים, החלטתי לשחרר (וחבל שלא עשיתי את זה קודם…) ולהתיישב לכתוב פוסט. דבר שלרוב משמח ומעודד אותי. הכנתי משהו קצר עם כמה תמונות יפות שמצאתי בחיפוש אחר השראה, כשרונות של אחרים ודברים יפים שירוממו את רוחי.

toogood studiotoogood studiotoogood studioאת שלוש התמונות הראשונות מצאתי באתר של studio toogood, סטודיו לעיצוב פנים שממוקם בלונודון, רשימת הלקוחות שעימם עובדים המעצבים מרשימה למדיי, ביניהם מגזיני עיצוב נחשבים כגון Wallpaper* ,Vogue ,Elle Decoration וגם Vitra, Tom Dixon ו Habitat. המעצבים בסטודיו מגיעים מתחומי יצירה שונים ביניהם אמנות, אדריכלות ועיצוב פנים.

ממשק האתר שלהם לא אידיאלי, אך אחרי שנחשפתי לעבודותיהם אני ממליצה להתגבר על חוסר הנוחות ולבקר באתר. לסטודיו toogood כמות מפוארת של עבודות, והן מרשימות ומגוונות. המעצבים מציעים פתרונות אסתטיים מקוריים ויצריתיים בפורייקטים השונים שהם עושים, ביניהם עיצוב סט, תערוכה ועיצוב פנים של חללים שונים.

Cheri Messerli Cheri Messerli

רישומי האפנה העדינים שייכים ל Cheri Messerli סטייליסטית ומעצבת שעובדת בניו יורק ובפריז, זה האתר שלה ויש לה גם בלוג נהדר.

marco palumbopolly wrefordהתמונה העלינוה שייכת ל marco-palumbo, ניתן לראות תמונות נוספות שלו דרך האתר הזה. האתר שייך ל sarah kaye שמייצגת צלמים שונים, ביניהם גם polly wreford שצילמה את התמונה השניה. הלוואי שגם לי היה טלפון ורוד וספה בצבע תכלת סגלגל…

דוב הקוטב הזה שייך ל robin cottage, מעצב/ת שעובד/ת בברלין (טרם וידאתי אם היא מעצבת או מעצב), בכל מקרה שווה להציץ בפורטפוליו שבאתר, האיורים המופיעים בו עדינים ויפים.

icebeartoogood studiobindi booth

הצילום העליון שייך גם הוא ל studio toogood, לצערי, אין מידע על הפרוייקטים אך הצילום מופיע תחת set design והוא אחד מתוך כמה צילומים יפים צבעוניים ומעוררי השראה!

ואחרון בשרשרת התמונות הזו, הראש העדין ומלא השיער הזה, שייך ל bindi booth. גם האתר הזה מכיל איורים עדינים נשיים ויפים רובם בגוונים פסטליים מעומעמים משולבים טקסטורות והדפסים שונים. את זה שצירפתי אהבתי במיוחד אבל כמובן שיש עוד המון אחרים…

מי יתן והשבוע הזה יהיה פורה, מלא בהשראה ונטול לבטים.