מילות פתיחה ואיחולים

הנה הצלחתי לעשות את זה... אחרי היסוסים, לבטים ומחשבות רבות התיישבתי לכתוב שורות אלו על מנת לפרסם את הפוסט הראשון שלי ולפתוח את הבלוג המיוחל. אני עובדת כבר כמה זמן לקראתו, בעיקר עבודה מנטלית ותכנונים של מה ואיך, אך לפעמים לדברים לוקח את הזמן שלהם. וכך היה עם הבלוג הזה. הוא התגבש והתבשל לו לאיטו וכשהרגשתי ממש כמעט מוכנה החלטתי לקפוץ למים בתקווה שלא אטבע.

                

החלטתי לכתוב את מילות הפתיחה דווקא בסימן הפחדים והקשיים שמלווים את תהליך היצירה, אותם חששות ולבטים שליוו גם את פתיחת הבלוג הזה ומלווים אותי ואת חבריי היוצרים בכל תחומי העשייה שלנו. אך הפעם, בשל אווירת החגיגיות והאופטימיות השורות עליי עם השקת הבלוג, מצאתי לנכון לא להתעכב או לנתח את הפחד, אלא לכתוב איחול קטן ואמיתי לעידוד נפשו של אדם יוצר בימים מלאי חרדה, נטולי השראה, בימים בהם רעיונות לא מתגבשים, בימים שבהם מתחזק הרצון לזנוח את הסקיצות, לעזוב את הסטודיו ולא לקום מהמיטה. שכן, בימים כאלה, ההתמודדות הטובה ביותר היא להכיר בקיומם של הפחדים והחששות, להיישיר אליהם מבט, להתמלא בחדוות יצירה וביטחון ולהמשיך באומץ ונחישות קדימה אל המטרה.

לכל אדם יוצר באשר הוא אני מאחלת למצוא את הביטחון, את השקט הפנימי, את חדוות היצירה. אני מאחלת לשעות עבודה ארוכות ומספקות, לעפרונות ועטים שנגמרים ולספרי סקיצות גדושים ומלאים. להליכה בדרך חדשה ולא מוכרת, לגישוש באפלה, לאומץ החבוי בכל אחד מאיתנו וליכולת לעמוד מול הפחד. לכשלונות שלומדים מהם ולכח לקום שוב על רגליים איתנות, להתעקשות על הגשמת החלומות ולפתיחת תערוכות.
אמן,
יערית