יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

עושים בית ספר לעיצוב

לפני מספר ימים ביקרתי בתערוכות של בתי הספר לעיצוב הידועות גם כמפגן הכח של בתי הספר וכרטיס הכניסה של הבוגרים הטריים אל עולם העיצוב האמיתי.

החוויות הביאו אותי לחשוב על הדרך הארוכה שאני וחבריי ללימודים עברנו עד לסיום התואר. כסטודנט לעיצוב אתה מעביר סמסטר אחר סמסטר ביצירת פרוייקט, שאין בו תועלת של ממש. לרוב, מייצרים הסטודנטים מודלים לא שימושיים שמייצגים חפץ שהינו לרוב קונספטואלי מדי, לעיתים מוגזם, וכמעט תמיד בוסרי. רוב רובם של המודלים המיוצרים במהלך הלימודים נזרקים לפח מעט זמן לאחר שמתקבל עליהם הציון. מיד מתבקשת השאלה מדוע בעצם אנו צריכים את זה? העבודה על פרוייקט הגמר ארוכה, מגייעת, תמיד מסתכמת בהוצאה כלכלית כבדה ובימים ארוכים ולילות בלי שינה. אז למה נדרשים הסטודנטים לעבור את כל שלבי המחקר, התכנון, הגשת סקיצות רבות והצעות עיצוביות? למה צריך לבנות ללטש, לשפשף למרק לדייק לצבוע ולהגיש את פרוייקט הגמר?

לפני מספר ימים קראתי כתבה של יובל סער שעוסקת בנושא פרוייקטי הגמר. בכתבה תוקף יובל סער את הנושא מכיוונים שונים ובאמצעות אנשי מקצוע רבים מהתחום. בין השאר נידון נושא פרוייקטי הגמר מתוך נקודת הסתכלות של למידה ודרבון להישגים גבוהים יותר. בכתבתו נשאלת גם השאלה האם פרוייקט הגמר הוא האמצעי היחיד למתן הציון, והיא לא נענית באופן חד משמעי.

ד”ר אריקה לנדאו כתבה בספרה "כל התנסות של למידה כמוה ככניסה לעולם פתוח יותר מזה שהיה בנקודת המוצא." אני מוצאת צדק במילותיה של אריקה לנדאו, הסטודנט נדרש לעבור את כל תהליכי הפיתוח והייצור של אובייקט מסויים על בשרו כדי ללמוד מכך. העבודה על פרוייקט הגמר היא אכן ארוכה ורבה אך שכרה בצידה. יחד עם זאת, אני נותרת עם תהייה גדולה לגבי האופן בו ניתן הציון עבור פרוייקט הגמר.

בלימודים ריאליים יותר, הסטודנטים נדרשים להוכיח את רמת הידע שלהם על ידי בחינות או כתיבת עבודות. הם מתבקשים לשנן ולזכור חומר, לומדים לנתח ולחשוב והציון ניתן להם על סמך רמת הידע שאליה הגיעו במהלך הלימודים. בבית ספר לעיצוב לעוומת זאת, בחינת הפרוייקט שהוגש לא מודדת את הסקת המסקנות ורמת הידע שצרך התלמיד מעשייתו. לרוב, היא מודדת אך ורק את הפרוייקט הסופי שהוגש. הפרוייקט שהופק הוא שמקבל את הציון ולא התלמיד.

אני מוצאת שמשוואה המורכבת מקבלת ציון על פי פרוייקט הגמר הינה משוואה חסרה. במתן הציון לפרוייקט הגמר אין התייחסות לתלמיד. לא נשקלים פרמטרים של רכישת ידע ובקיאות בחומר הנלמד, לא נבדקת ההתקדמות שעשה התלמיד במהלך עשיית הפרוייקט, אין התייחסות לאתגרים שהציב לעצמו התלמיד, או למהלכים פורצי דרך שעשה במהלך העבודה. אין התייחסות לעלייה באיכות העבודה, ולפיתוח השפה הצורנית ביחס לעבודות קודמות של אותו תלמיד.

לאחר ביקור בתערוכות הסיום בבתי הספר השונים, אני מאחלת לתלמידי השנים הבאות שבמהלך לימודיהם ישקל גם הפרמטר האנושי, החלק שחסר במשוואה, ושהציונים שינתנו להם ישקפו גם את רמת הלימוד שלהם מתהליך עשיית הפרוייקט ולא רק את החפץ המוגמר והסופי העומד לנגד עיניהם הבוחנות של המרצים והפרופסורים.

והנה כמה פרוייקטים מעניינים ששבו את עיני בעת ביקורי בתערוכות השונות - 

DSC_0658dDSC_0760 _d 

DSC_0706_cutOficina, עוצב על ידי לירון אטלס ונטע פורברג - מעצבות תעשייתיות בוגרות HIT

אופיסינה היא פרשנות מודרנית, קלה ודקיקה למכתבה הקלאסית. את המערכת אפשר להתאים לאופיו ולצרכיו של המשתמש.

9

 12 copy 3 -Place, עוצב על ידי נדיה זינגר - מעצבת תעשייתית בוגרת שנקר

רהיט חווייתי לחדר ילדים היוצר חלל אלטרנטיבי בחדר, מיועד לילדים בגילאי 4-10

 concrete detail 12 fossils - concrete objectsמאובנים, עוצב על ידי אופיר צוקר - מעצב תעשייתי בוגר שנקר

פרויקט המציע שיטת ייצור חדשה המבוססת על יציקת בטון לתוך תבניות רכות מבד.

 IMG_3173החיים שאחרי, שירז בוחבוט - מעצבת פנים בוגרת HIT

הפרוייקט אוסף אליו רהיטי עץ ישנים בנקודת הקצה שלהם על מנת לתת להם גלגול חיים נוסף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה