כתיבת הפוסט הקודם השאירה אותי עם חשק לעוד! אז הנה שוב התיישבתי לכתוב… אחרי שראיתי את הבלוג של Matali Crasset קיבלתי השראה לחשוף קצת את תהליך היצירה שלי והחלטתי להראות את הפרוייקט האחרון שיצרתי ושנמכר במכירה הפומבית של תירוש (גם עליה כתבתי בפוסט הקודם).
כמו תמיד הדד ליין היה לחוץ (4 שבועות), וזה בעיקר מאחר וחשבתי לרדת מהעניין ולא לעשות פרוייקט חדש. אבל אז ברגע האחרון השתלטה עליי המעצבת העקשנית שבי מלווה בחדוות יצירה והחלטתי שאני חייבת לקפוץ על ההזדמנות ולעשות עוד אובייקט.
לרוב אני מתחילה מרעיון מעורפל אותו אני מנסה להעביר בצורת סקיצות אל הדף… כך היה גם במקרה הזה. הרעיון המעורפל שלי הפעם היה הרצון לעבוד עם קוביות שעשויות מעץ. ידעתי גם שאני רוצה שזה יראה קצת כמו שידה וקצת כמו אובייקט מפוסל. אובייקט בעל מראה בולט ולא שגרתי שיעמוד באמצע הבית או החלל.
אחרי שמיציתי את עניין הסקיצות עברתי לשלב האהוב עליי - בניית מוקאפ קטן מקרטון ביצוע. לרוב השלב הזה הוא שעוזר לי בהבנת ה”תלת מימדיות” של הפרוייקט…
ואז, שוב חזרתי אל הסקיצות! המוקאפ הקטן קידם אותי אבל עדיין היו דברים שהייתי צריכה לתכנן ולעצב. ידעתי שבנוסף לקוביות העץ יתווסף חומר נוסף שיהיה זה שיקשר ביניהן אך לא ידעתי בדיוק עם איזה חומר אעבוד ואיך יראה החיבור…
לבסוף החלטתי על המפרט של הפרוייקט - 4 קוביות עץ שפונות לארבעה כיוונים שונים, מוחזקות יחד בקונסטרוקציה של מוטות מתכת שמשלבת בתוכה גם את הרגליים. אחרי שכל ההחלטות התקבלו עברתי להכין מוקאפ בגודל 1:1.
את המוקאפ הגדול הזה בניתי מקרטוני ביצוע (החומר האהוב עליי) וממוטות של MDF בשילוב מנצח של הרבה דבק חם(!) ואז הלכתי לחפש לי רתך שיסכים לעבוד בדד ליין לחוץ וללא שרטוט!
לשמחתי מצאתי את וילי הרתך (אני יודעת שהוא מסגר אבל אני מאוד נהנית לקרוא לו וילי הרתך), לעסק שלו קוראים “ברזל טבעי” והוא נמצא בפלורנטין בסמטה של ההודנא. חלק מהאנשים שעובדים איתו בכלל חושבים שקוראים לו שוצי (שזה שמו של אחד הבחורים הצעירים שעובדים איתו) ויש מי שמכנה אותו “הברוס ויליס של דרום תל אביב” - כינוי קולע ללא ספק! אז וילי הסכים להרתם לאתגר ונראה לי שהוא אפילו די נהנה ממנו… ואחרי יומיים וחצי של עבודה אינטנסיבית מצידו של וילי וצפייה חסרת מעש שלוותה בהערות דקדקניות מצידי השלד היה מוכן.
משם הדרך היתה קצרה וקלה יחסית - צבע, הרכבה פשוטה ומסע קצר בסיטרואן סטיישן (ותודה למיכל) לבית המכירות הפומביות. שם האובייקט החדש שלי “קונסטרוקציה” הוצג לראווה ונמכר בגאווה.
