Inspiring London

 

השבועות האחרונים היו מלאים בארועים מעוררי השראה! לונדון לא מאכזבת בכל הנוגע לתרבות (מזג אוויר זה כבר סיפור אחר..).

ביקור בתערוכה המצויינת של הנרי מור ופרנסיס בייקון ב Ashmolean Museum שבאוקספורד.

Henry Moore working on Atom Piece, mid-1960s

צפייה בתוכנית Imagine של ה BBC שאחד הפרקים שלה עסק בקרמיקאי והסופר אדמונד דה ואל. מומלץ בחום! (בעיקר לחובבי קרמיקה ועיצוב אבל כמובן לא רק). אומרים שגם הספר “הארנבת עם עיני הענבר” מצויין, טרם קראתי אבל אני בדרך.

Edmund De Waal

Chroma מופע בלט ברויאל אופרה. 30 דקות של עונג צרוף. פשוט, יפה ומעורר השראה. לרגע הצטערתי שלא בחרתי בריקוד כקריירה.

Chroma at the Royal Opera House

וכאילו כל זה לא הספיק לי, מצאתי את עצמי שוב משוטטת בעולם הבלוגים והגעתי להתמונה הזו ב color collective אחד הבלוגים האהובים עליי.

  

שיהיה שבוע טוב!

It’s Just an Illusion

 

הסמסטר השלישי שלי ברויאל קולג’ בלונדון התחיל לפני כשבועיים והבריף הנוכחי מרגש אותי כל כך שהייתי חייבת לחלוק אותו איפשהו. מצאתי את המקום המושלם!

כותרת הבריף היא synesthesia והעיסוק הוא בחושים השונים - מגע, ריח, ראייה, שמיעה וטעם כשהמטרה היא לבלבל את החושים, לתעתע אותם או ליצור הקשרים חדשים.

מאחר ולא עידכנתי את הבלוג שנות אור רבות אני אכתוב עוד כמה מילים על הלימודים פה… הבריף ניתן לי במסגרת הפלטפורמה שאליה אני משתייכת - Platform 18. כל תלמיד במחלקה לעיצוב מוצר ברויאל קולג’ בוחר לו מיני קבוצה (פלטפורמה) אליה הוא משתייך. לכל פלטפורמה שני מנחים וכ 15 תלמידים, והיא מתמקדת בעיצוב מהיבטים שונים. Platform 18 שאליה אני משתייכת מתמקדת בתהליכי עיצוב, בעיצוב מונחה חומר ובהיבטים פחות תעשייתים של עיצוב. בדיוק בשבילי!

בבריף הנוכחי החלטתי לעסוק באשליות אופטיות והנה קצת מקורות השראה שאני מקווה שאוכל לצמוח מהם לפרוייקט מעניין.

 

התמונה מאת © Yasuko Furukawa

פרוייקט מעניין שהוצג ממש החודש בפיירה במילנו -   Hanging canvas seating, עוצב על ידי סטודיו יפני שנקרא YOY. הגעתי אליו דרך Yatzer שהציג אותו ברשימת הפרוייקטים המעניינים שהוצגו השנה במילנו. כבוד!

אובייקטים מתעתעים מאת Bomi Park

פרוייקט קליל ומשמח שעוסק בצל, מאת קבוצת העיצוב השוודית Front, גם הוא הוצג במילאנו ב 2008. החלל שבו הם הציגו את מגוון האובייקטים נראה מקסים -

ואיך אפשר לסיים את הפוסט הזה בלי לכתוב על Nendo, שהוא נפלא תמיד אך במיוחד בהקשר הזה. כמה תמונות של אובייקטים שהציג במסגרת תערוכת יחיד שלו Saatchi Gallery ב 2010 - Thin Black Lines. נהדר!

וקצת תמונות של חלל הגלריה, בהחלט מעורר השראה!

מחשבות, הרהורים, ורעיונות יתקבלו בברכה! מקווה לעדכן בקרוב עם תהליך הפיתוח של האובייקטים שעליהם אני עובדת.

אור לבן

 

לאחר ששכבתי עשרה ימים במיטה תוך מעבר ישיר משפעת לדלקת אזניים וצריכה אינסופית של תרופות מסוגים שונים אני סוף סוף חשה התאוששות. מאחר וטרם הבראתי לחלוטין החלטתי להשאר בין גבולות המיטה, להצטייד בלפטופ ולבדוק מה קורה בעולם. בעולם העיצוב כמובן, מה עוד מעניין…?

במהלך שיטוטי באינטרנט, לפני שנפלתי למשכבי, הגעתי לבלוג אופנה מרענן שנקרא איי לאב ג’וש (תודו שהשם מעורר סקרנות) הבלוג שייך למיכל רונאל שכותבת באופן חד, מדוייק ומלא הבחנה על עולם האופנה אך עם זאת לא מוותרת על נימה אישית וקלילות נעימה. חלק מהחומר הויזואלי שמוצג בבלוג מאוד לא עכשווי (לדוגמא צילומים מגיליון ווג של אמצע שנות ה 90) ולמרות זאת הוא עדיין מצליח להיות רלוונטי ומעורר השראה. שווה ביקור ואל תשכחו לקרוא על מקור השם.

דרך הבלוג איי לאב ג’וש הגעתי לבלוג של המאיירת קרן תגר. ראיתי את העבודות של קרן בהזדמנויות שונות בעבר אך טרם יצא לי לראות את הבלוג שלה, איזה פספוס! הבלוג עדין ויפיפה ויש בו משהו שמרגיש מאוד אישי אך יחד עם זאת הוא מזמין ומעורר הזדהות.

ברגע שראיתי את האיור הזה שלה הייתי חייבת להכניס אותו מיד לפוסט שכן הוא מייצג במדויק את איך שנראתי כמעט בכל רגע נתון במהלך השבוע החולף (ככה, רק הרבה פחות נינוחה ומטופחת).

מתוך הבלוג איי לאב ג’וש 

התמונות האלו הן עוד משהו שהרגשתי צורך לחלוק (כי אם כבר להיות שבוע שלם במיטה אז לפחות שתראה ככה) -

   עבודה של Lisa Keophila

הן לקוחות מתוך האתר של מלון Gladstone שנמצא בטורונטו, המלון מקיים פעם בשנה (מזה שמונה שנים) ארוע עיצוב אלטרנטיבי שבו הוא מזמין אמנים ומעצבים לעשות בחדרי המלון כאוות נפשם! לא בכל החדרים כמובן. המלון מקצה 11 חדרים ו 14 חללים ציבוריים, והיוצרים המשתתפים נבחרים על ידי מהנלי הארוע לפי עבודות שעשו בעבר.

הארוע קיבל את השם המעולה come up to my room הצעה מפתה בהחלט! והשנה הוא מתקיים ממש בימים אלו - 27/1-30/1 (החל אתמול), אז אם אתם במקרה באיזור טורונטו נראה לי שזה שווה ביקור…

מאחר וכל הפוסט הזה קיבל גוונים לבנים עדינים (כנראה כל מה שאני מסוגלת להתמודד איתו לעת עתה) החלטתי לזרום עם האווירה ולהוסיף כמה תמונות יפות של הצלמת Janne Peters.

ולסיכום שיר קטן של דניאלה ספקטור שלפתע היה נראה מתאים. מקווה שהוא יבריא אותי במהרה…