יום שבת, 11 בפברואר 2012

רהיטים רבותיי, רהיטים

 

מתוך ניסיון נואש שלא לזנוח את הבלוג החלטתי לחזור לעניינים בצעדים קטנים ומהוססים משהו. בשל אהבתי הגדולה לריהוט חשבתי ללכת על בטוח ולהכניס כמה פרוייקטים שהרשימו אותי במיוחד בתקופה האחרונה.

את הפרוייקט הזה של עדי זפרן וייסלר ראיתי מקרוב כשהשתתפנו שנינו במכירה פומבית של בית המכירות “תירוש”. כחודשיים לפני כן ראיתי וריאציה דומה שלו בתערוכה הקצרצרה “חפץ חלום” שאצרה נירית נלסון לבית המכירות הפומביות סותבי’ס, ואני חייבת להודות שהוא אחד הפרוייקטים היפים שנתקלתי בהם בתקופה האחרונה.

עדי זפרן וייסלר RAWtation של עדי זפרן וייסלר

רהיט נוסף שאני מאוד אוהבת ורוצה לכתוב עליו כבר כמה זמן הוא הכסא הזה שמייצג שילוב מעניין של ריפוד וכסא. הוא עוצב על ידי סטודיו Big Game - קבוצה של שלושה מעצבים ארופאיים שכרגע ממוקמים בשוויץ. את הכסא משווקת חברת רהיטים צרפתית חדשה יחסית בשם Moustache עליה הייתי שמחה להרחיב אך זה ימתין להזדמנות אחרת… עד אז ממליצה לכם להציץ באתר שלהם ולהתרשם בעצמכם.

Big Game  Bold Chair של Big Game

בתקופה האחרונה הריפוד מקבל פוקוס בעיצוב הרהיטים, אני מחבבת את הטרנד ואף חטאתי בו בעצמי. ללא ספק אפשר למנות פרוייקטים רבים שנעשו בשנים האחרונות ועוסקים בשילובים לא שיגרתיים של ריפוד ובדים בריהוט. כמו בכל טרנד שמתפשט לכל עבר וסוחף אחריו מעצבים רבים ישנם פרוייקטים מעניים פחות ויותר. הכסא הזה של Big Game הוא בהחלט אחד המוצלחים, הוא אתסטי ומעניין, עושה שימוש נכון בחומר ונראה שהקדים או הוביל את המגמה. על כל פנים נראה שניתן להניח בבטחה שהאופנה הזו מתקרבת לסופה. הלוואי שהייתי יכולה לחזות את הטרנד הבא.

Matali Crasset Instant de vie של Matali Crasset

הפרוייקט הזה של המעצבת הצרפתייה Matali Crasset נמכר גם הוא בחברת הרהיטים הצרפתית Moustache. ואם בגברת Crasset עסקינן גיליתי שיש לה בלוג משלה בו היא מעדכנת את כל קורותיה בעולם העיצוב, בין השאר פרוייקטים חדשים שלה ותערוכות שבהן היא משתתפת. אחד הפוסטים האחרונים שפרסמה היה שבאפריל הקרוב ניתן יהיה לרכוש (פה) ספר עליה. שווה!

מאחר ופתחתי את עניין הטקסטיל בריהוט הייתי חייבת להוסיף גם את הפרוייקט הזה שבו פיסות עור נתפרו על גבי כסאות וינטאג’. את העבודה הזו יצרה המעצבת Soojin Kang, בוגרת די טרייה של Central Saint Martins במחלקה לטקסטיל (שנקראת Textile Futures תודו שזה שם מוצלח למחלקה לעיצוב טקסטיל). ואם אתם תוהים לגבי שמה האסייתי של המעצבת היא נולדה בסאול.

soojin-kangsoojin-kangThe Dressed Chairs של  Soojin Kang

ולסיכום, ובלי הרבה קשר לשאר הפוסט(!) רציתי לשתף אתכם במגזין חדש יחסית ומשמח במיוחד שנקרא הקול קורא. הוא בעברית, הוא בחינם והוא מרכז בתוכו קולות קוראים מכל עבר -  תערוכות, תחרויות, מיזמים וכדומה בתחומי עיצוב ואמנות שונים מהארץ ומהעולם. המגזין האינטרנטי המופלא הזה יכול להשלח ישירות לפתח המייל שלכם לאחר הרשמה פשוטה וקצרה. מהרו להרשם ושגרו את עצמם לאיזה רזידנסי שווה בארצות הניכר!

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

ימים אפורים (הפעם באמת)

 

הסרט המעולה ג'ולי וג'וליה בו צפיתי בסופ"ש החורפי הזה הציב אותי פנים מול פנים עם העבודה שאני לא כותבת לאחרונה, ורגשות האשם הושיבו אותי לכתוב את הפוסט הזה. סוף סוף…

דמותה של ג'ולי שנראית כותבת בבלוג שלה במהלך הסרט הביאה אותי לחשוב על עניין הבלוגים והכתיבה וגרמה לי לתהות כמה אישי צריך להיות הבלוג שלי. הדילמה קיימת מזה זמן מה ולמרות שלא הגעתי למסקנה קונקרטית אני נוטה לחשוב שהנימה האישית היא תוספת חיונית שמפרידה בין עוד בלוג שעוסק בעיצוב לבין כזה שמספר סיפור, חוויה, קשיים ותהליך של יצירה.

לפיכך החלטתי לכתוב בנימה אישית על שני הקטבים שבהם מתקיימים חיי בימים האחרונים - מצד אחד חיי בהתפרקות - זוגיות שנגמרת, דירה שצריך לפנות ומחסור קשה בחיי חברה. מן הצד השני - הצד העיצובי - אני בעשייה! ואולי אפילו אפשר להגיד שאני באיזושהי מגמת עלייה, ונראה שיש סיכוי שאם דברים יתקדמו בכיוון בו הם הולכים עוד יצא ממני משהו. אני מקווה שמעצבת!

JulieAmy Adams as "Julie Powell" and Chris Messina as "Eric Powell" in Columbia Pictures' JULIE & JULIA. 

אני מניחה שאני צריכה לשמוח בחלקי על כך שלפחות חלק מהדברים מתקדמים בכיוון חיובי ולא הכל ברגרסיה אבל לפעמים תחושת הבאסה צובעת את הכל באפור עכור, וכל שנותר הוא להיות. ולחכות לימים טובים יותר שיבואו בקרוב. אמן

בנתיים נראה שאאלץ לתמרן בין עבודת עיצוב יצירתית ואינטנסיבית בסטודיו לבין חזרה לבית ריק וצפייה מאסיבית בסרטי בנות קיטשיים עם טישו על הספה. תוך תקווה תמידית שגם אותי ריצ'רד גיר יבוא לחלץ מהדירה עם לימוזינה וזר פרחים! אפשר גם מהסטודיו.

יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

לשנה של עשייה


דפי השנה החדשה כבר החלו נתלשים מהלוח ואני לא עצרתי לרגע לאיחולים של שנה טובה! בכל שנה, בין אם אני רוצה בכך ובין אם לא התקופה הזו מביאה אותי להתחשבנות קטנה של ביני לביני על כל שעבר בשנה החולפת. תוך ספירת מלאי מדוקדקת של מה נעשה ובאיזה אופן אני מונה לעצמי את ההצלחות, הפחדים והכשלונות וקצת בעצב את השאיפות שטרם הגשמתי. לשמחתי את ספירת המלאי של השנה שחלפה אני מסכמת בפלוס יחסי וגם עם חיוך! יחד עם זאת תמיד יש מידה מסויימת של ביקורת (איך אפשר שלא) וכמובן איחולים לשנה הקרובה.

אז מי יתן והשנה החדשה תבשר עם בואה התפתחות, גדילה, נחת ובעיקר הרבה שעות של עשייה בסטודיו.

ושתהיה שנה ורודה!

maya hayuk may2011scoutandcatalogconfettiwarm-up-your-living-room אמן!

*התמונות נלקחו ממקורות שונים, לחיצה על כל תמונה תוביל אתכם אל המקור.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2011

ספרי לסבתא

 

חזרתי! ובגדול. לאלו מכם שתוהים לא פרשתי מכתיבת הבלוג חלילה, ולצערי גם לא הייתי בחופשה של סוף אוגוסט. הסיבה להיעדרות הארוכה וזניחת הבלוג הזמנית היתה פרוייקט עיצוב ששקעתי לתוכו - שולחן סלון חדש שיצרתי תחת דד ליין רצחני לתערוכה “בובה מייסעס” המוצגת במים אלו ממש בגלריה פרדיגמה.

השולחן המושמץ היה סיזיפי במיוחד מאחר והחלטתי שהפעם אני מייצרת פרוייקט בעבודת יד. החלטה שעשויה להיות מעט בעייתית כשעובדים בדד ליין קצר (של חודש!)… באמת שניסיתי להיות ריאלית ולהמציא מוצר שיהיה קל לביצוע ופשוט לייצור ויחד עם זאת מעניין ומתוחכם. חודש, חשבתי לעצמי זה לא מספיק זמן להסתבכויות… צריך לייצר משהו קצר וקולע. אסתטי אך פשוט לייצור. ואיכשהו למרות שאלו היו הפרמטרים שרציתי לעבוד לפיהם הרעיון התפתח והפך לעבודת יד מאסיבית וסיזיפית.

מיד לאחר שסיימתי לשרטט רכשתי מחוגה איכותית שתשרת אותי לעשיית הפרוייקט וקפצתי למים. ליתר דיוק קפצתי למדביק ואספתי ערמות של פורנירים - חומר הגלם הנבחר לפרוייקט. תוך ימים ספורים הסטודיו הלך והתמלא בלבידי עץ עגולים, ממוספרים ומסודרים בערמות. ככל שעברו הימים (והלילות…) גבר הלחץ והכל נעשה עמוס וכיאוטי, רצפת הסטודיו נמלאה שרטוטים, חתיכות פורנירים, ופטרנים של דוגמאות פרחוניות. ריחות של דבק מגע ולכה נישאו באוויר.

in the studioממתינים לחבור יחדיו, העיגולים בסטודיו לפני הכאוס

כמו כל דבר טוב גם זה הגיע לסיום. לאחר חודש של עבודה אינטנסיבית ובמחיר של כמה יבלות בידיים וחסך בכמות נכבדת של שעות שינה הושחלו כל היחידות יחד והכאוס הפך לפרוייקט חדש. השולחן הטרי עשה דרכו אל הגלריה יחד עם שני פריטים נוספים שעיצבתי בעבר.

ושוב כמו תמיד במבט לאחור נותרתי בעיקר עם הטעם החיובי של פרוייקט חדש ועם רק מעט מטעמו המר של הלחץ, המרמור והמחסור בשעות שינה.

table of late wood Table of Late Wood

התערוכה הנושאת את השם “בובה מייסעס” - בעברית “סיפורי סבתא”, עוסקת במפגש של עיצוב עכשווי עם זיקה לבית סבתא, נושא מעניין ועדכני. את התערוכה אצרו ענת בנבנישיתי ועזרי טרזי, והיא תערוכה קבוצתית המציגה טווח מעצבים מגוון, בוגרים טריים לצד מעצבים ותיקים וגם כאלו שממוקמים באמצע.

אהבתי במיוחד את השולחנות האלו שעיצבו זוג המעצבים רדיש.

reddish tables

וכן את השעונים האלו שעיצב בן ברוידא שנעשו כפרוייקט גמר בלימודי עיצוב תעשייתי ב HIT

1-5 3-4 

אם טרם ביקרתם בתערוכה מהרו, היא נסגרת ב 14/10, גלריה פרדיגמה אחד העם 60.