DMY ברלין

 

בתחילת החודש התקיימה תערוכת העיצוב DMY השנתית בברלין. לשמחתי, נטע-לי חברתי המהממת היתה באזור וקפצה לביקור. אני קיבלתי שקית הפתעות והמון תמונות.

אחד מהפרוייקטים המעניינים ששבו את עיני היה Skin Collection של המעצב הצעיר Pepe Heykoop.

Heykoop, מעצב הולנדי המומקם באמסטרדם, יצר את הקולקציה שלו מרהיטים קיימים אותם עטף בשאריות עור. השילוב של החומר והטכניקה שבה בחר לעבוד יצרו סדרה מעניינת ויפה. מומלץ להציץ באתר המעצב ולהתרשם מעבודות נוספות שעשה. 

  צילומים Annemarijne Bax, התמונות לקוחות מאתר המעצב

נשבתי גם בקסמם של הכסאות האלו של המעצבת הגרמניה Milena Krais, מילנה יצרה את סדרת הכסאות Deform בהשראת אי השלמות של הגוף האנושי. קראו את הציטוט הזה של המעצבת ותבינו טוב יותר את הקונספט לסדרה -

‘Deform’ furniture challenges us to question the contradiction of beauty and ugliness and to break with the pressure of pursuing the perfect body,’

  הציטוט והתמונות מכאן

הנה עוד כמה תמונות של דברים שאהבתי, לצערי עדיין לא מצאתי את שמות המעצבים ולכן אין קרדיט… החקירה נמשכת!

ולסיכום, נראה שהיתה תערוכה נפלא. מקווה שבשנה הבאה אוכל לתעד הכל בעצמי… לעוד פרטים על התערוכה הכנסו לאתר הזה. ותודה לנטע-לי על החומר והתמונות!

הגאונות שבעיצוב

 

“design should be as discreet as an English butler” כך מסביר המעצב דיטר ראמס בפרק הראשון של התוכנית הגאונית The Genius of Design, רגע לפני שהוא שוטח את עשרת הדיברות שלו לכל מעצב באשר הוא. 

The Genius of Design היא תוכנית בת 5 פרקים שסוקרת את תחום העיצוב מאז המהפכה התעשייתית ועד ימינו. כל פרק, שאורכו כשעה, בוחן את עולם העיצוב מכיוון שונה ואת הפרקים מלווה מסגרת כרונולוגית. אל תטעו, זוהי לא תוכנית היסטורית יבשה ומשעממת על עיצוב של פעם, זוהי תוכנית גאונית מרתקת ואסתטית שמספרת את סיפור העיצוב וההתפתחות שלו דרך מעצבים, אובייקטים, טכניקות וגישות שונות.

התוכנית מגוונת ונותנת הצצה קפדנית למוצרים שונים, גדולים וקטנים כאחד, כאשר הקו המקשר ביניהם הוא שכל אחד מהם מייצג חידוש, המצאה או הברקה. בין החפצים המוצגים נבחנים לעומק כלי רכב, מטוסים, מכוניות, רהיטים, גופי תאורה, כלי בית ואף כלי נשק. כמו כן מוצגות תפיסות עיצוב שונות ומנוגדות כדוגמאת תפיסת הבאוהאוס הפונקציונלי והנקי אל מול עיצוב האר נובו העמוס והמקושט.

  דיונים סביב כסא המונובלוק

בתוכנית מדברים גם על הצדדים המורכבים יותר בתפקידו של מעצב, וכבר בפרק הראשון ישנה התייחסות לחברה ה”משתמשת וזורקת” ולעולמנו השבע והמלא. בפרק השלישי נבחן תפקידו של המעצב בתקופות מלחמה בדגש כמובן על פיתוחים מאסיביים של כלי נשק במהלך מלחמת העולם השנייה. יחד עם זאת לא פוסחים לספר גם על רווחי המשנה שנולדו מתוך כך, כדוגמא לכך מובא סיפורו של צ’ארלס אימס שעבד בתקופת המלחמה עם לבידי עץ בלמינציה, התנסות שהביאה אותו לגילוי טכניקה חדשה לעבודה עם החומר ושבהמשך אפשרה לו לייצר (יחד עם אישתו) את כסא העץ המפורסם שלהם.

  כיסא עץ של המעצבים צ’ארלס וריי אימס

בין טכניקות העבודה והחומרים השונים המוצגים בתוכנית מקבל הפלסטיק מקום של כבוד ובפרק הרביעי הוא מוצג דרך פועלם של מעצבים כמו ורנר פנטון וג’ו קולומבו. מעניין לראות איך נתפס אז הפלסטיק כחומר חדשני מודרני ומרתק.

כיסאות בעיצוב ורנר פנטון

התוכנית לא פוסחת על סקירת התחום גם בימינו אנו ובפרק החמישי והאחרון ישנה התייחסות לעבודות ותפיסות של מעצבים כגון פיליפ סטארק, מארק ניוסון וג’ונתן איב. במקביל אנו נחשפים גם לתפיסות שיווקיות ועמדות של חברות ענק כגון אלסי ואיקאה.

בעבר כתבתי על הסרט Objectified שעוסק גם הוא בתחום העיצוב, עכשיו אחרי שצפיתי בסדרה אני מוצאת שהסרט היה קצר מהלכיל והוא מרגיש כמו ראשי פרקים או פרומו לסדרה המצויינת The Genius of Design.

הנה הצצה קצרה לפרק הראשון -

למעצבים ולחובבי העיצוב מומלץ בחום לצפות בכל חמשת פרקים. לאלו מכם שמעדיפים את הגרסה המקוצרת אפשר לדלג ולצפות בפרקים 4-5. עוד פרטים באתר ה BBC.

רטרוספקטיבה לעיצוב מקומי

 

בשנת 1997 ייסדה שרי פראן את גלריה פריסקופ - גלריה לעיצוב ישראלי עכשווי. ללא ספק היה זה צעד אמיץ מצידה, אמנם 1997 לא היתה כל כך מזמן אך נראה שאם סופרים את זה בשנות עיצוב ישראלי זה נמצא מרחק שנות אור מהיום. כבר אז, בחרה שרי לתת חופש רב למעצבים המציגים בגלריה ולא הגבילה את עבודותיהם לרמה כזו או אחרת של פרקטיות. להיפך, נראה שהדבר שעודדה יותר מכל הוא החיפוש וההתנסות. עם הקמת הגלריה ומתוך עמדותיה כאוצרת שרי פתחה פתח ליצירת עיצוב שגובל באמנות, כזה שחושף תהליך מרתק, שמייצג חיפוש. עיצוב ניסיוני, קונספטואלי. עיצוב שנמצא כביכול בשולי העשייה אך בעצם מציג את הנתח המעניין והמרתק ביותר בתחום. ובזאת תרומתה האדירה לעיצוב המקומי.

בימים אלו, כ 15 שנים לאחר הקמת הגלריה, קוצרת שרי את הפירות ומציגה את התערוכה “פריסקופטיבה” - תערוכת רטרוספקטיבה לעיצוב מקומי. התערוכה מוצגת בבית האמנים על שטח של כ 1000 מ”ר ובה מוצגות כ-150 עבודות של כ-40 יוצרים. אוצרת התערוכה, המעצבת זיויה קיי, מספרת בכתבה במוסף גלריה על תהליך בחירת המעצבים המציגים מתוך עשרות מעצבים ומסבירה שהיה חשוב לה למצוא את דמויות המפתח ועבודות המפתח של התקופה - “חשוב להדגיש שהמשתתפים בתערוכה הם חלק מהגדרת השיח של העיצוב המקומי, מעצבים שיש להם מה להגיד על התחום. מבחינה זו, התערוכה מתעסקת באיך עיצוב נתפש בעיני מעצבים.”

כאוצרת התערוכה בחרה זיויה להציג את האובייקטים על גבי אבנים מקומיות המונחות אחת על גבי השניה במעין שביל מתפתל שמוליך את הצופה בין החללים השונים. בחירה לא שיגרתית שעושה חסד עם המוצגים ותורמת לתערוכה כולה.

פריסקופטיבה - מבט כללי על החלל

על אף שביקרתי בתערוכות רבות שהוצגו בגלריה במהלך השנים, אני מוצאת שהתערוכה הזו על מכלול המוצגים שבה ועל אופן התצוגה הייחודי שלה מצליחה לייצר אימפקט שונה ומרתק. בעודי מתהלכת בין החללים הרגשתי שתמונת העיצוב הישראלי מתגבשת לנגד עיני. חלק מהפרוייקטים נראים כמו חיפוש, עבודת מחקר, ניסיון. חלקם אף נראו סטודנטיאלים. אך לתערוכת הרטרוספקטיבה יש כוח עצום והיא השאירה אותי בתחושה מלאה וטובה. יש עיצוב מקומי! נכון, הוא צעיר, מושפע מן החוץ ועדיין מתגבש לו לאיטו. אבל ללא ספק משהו טוב קורה פה.

מימין - ארוניות של חנן דה לנגה  כוסות בניפוח זכוכית - איזיקה גאון. מרקיות - חנן דה לנגה

במביל לביקורכם בתערוכה אני ממליצה גם לרכוש את הספר שהושק בימים אלו ממש - “פריסקופ - עיצוב ישראלי עכשווי”. הספר מורכב משני חלקים, בראשון מאמרים של כותבים שונים (ביניהם עזרי טרזי וזיויה קיי) ובשני סקירה של 101 תערוכות שהוצגו בגלריה במהלך שנות פעילותה. אני באופן אישי מוצאת שהוא מעניין, רלוונטי ומעשיר.

במידה וטרם הבנתם זאת מן הכתוב, לתערוכה הזו יש חובת נוכחות! מהרו כי היא נסגרת בקרוב.

פריסקופטיבה - בית האמנים ע”ש יוסף זריצקי, רח’ אלחריזי 9 תל אביב

חלום צלול

 

עכשיו משסיימתי עם ההכנות ואפילו הספקתי לנוח קצת הגיעה העת לכתוב פוסט נוסף. הפעם החלטתי לכתוב אחד שמפרגן לעצמי. משימה מעט מורכבת אך ללא ספק מתבקשת.

הפוסט הזה הוא המקום להודות שמשימת השיווק העצמי היא המשימה הפחות אהובה עליי. מעולם לא הייתי אשת מכירות מצטיינת, ולשווק את מוצריי שלי היא מטלה אף יותר מסובכת עבורי. משיחות שניהלתי בעבר עם קולגות התנחמתי בעובדה שאני לא לבד מול הבעיה, ושמעצבים ויוצרים רבים מתקשים באותו הדבר בדיוק. אבל צרת הרבים הזו לא מנחמת אותי עוד (גם לא את מנהל הבנק שלי).

החיפוש אחר פתרון לבעיית השיווק הביא אותי לשיחה עם גל גאון. גל, מעצב ואדריכל הקים לפני מספר שנים חברה שנקראת טלנטס דיזיין, שמטרתה לפתח לייצר ולשווק עיצוב עכשווי. במסגרתה הוא מלווה מעצבים משלב העיצוב והתכנון, דרך שלב הייצור כשהמטרה העיקרית היא השיווק. בשיחה שניהלנו הסברתי לו שאני מעצבת, וכמעצבת אני עובדת בסטודיו, ממציאה, מפתחת, משרטטת ומתכננת... אבל, את משימת השיווק אני לא עושה. את חלקי ביצעתי ועכשיו תורו של משהו אחר. ואם אפשר שיהיה זה איש שיווק מצטיין. אבל, גל החזיק בדעה אחרת ולשמחתי הוא לא חסך אותה ממני.

לדעתו (בפרשנות חופשית) מעצב צריך להיות מסוגל לעשות גם את משימת השיווק הראשונית (אם בכלל אפשר לקרוא לה משימת שיווק). לאחר שסיים מעצב לייצר את מוצריו, הוא צריך להיות מסוגל לעמוד מאחוריהם, לספר עליהם ועל עצמו ועדיף שיעשה זאת בגאווה ובגאון. מעצב צריך לצאת מהסטודיו, לפגוש קולגות, בעלי חנויות, מעצבי פנים… להסתובב בגלריות להגיע לפתיחות תערוכות, להתחכך להתמנגל ולייצר קשרים חברתיים מקצועיים. וכל זאת לפני ובלי קשר לשיווק מקצועי שייעשה על ידי איש שיווק מומחה.

אחרי שיצאתי מהסטודיו שלו הדברים שהוא אמר החלו לחלחל וחשבתי לעצמי שייתכן שהוא צודק. ייתכן שהשליתי את עצמי כל הזמן הזה. אף אחד לא יתדפק על דלתות הסטודיו שלי אם אף אחד לא ידע שהוא קיים. הקונים לא יצבאו על דלתותיי אם הם לא יחשפו לדברים שלי. ואף גלריה לא תציג אותי אם היא לא תכיר אותי. גם את איש השיווק אצטרך לשכנע שכדאי לו דווקא את המוצרים שלי לשווק. ואז זה הכה בי. נגמרו התירוצים! השיווק צריך להתחיל מבפנים.

מאז הפגישה שלי עם גל עברה יותר משנה. התהליך אמנם ארוך אך נראה שמהרגע שהכרתי בחיוניות השיווק העצמי שלי הדברים נעשים קלים יותר. אפילו הפוסט הזה שעוסק במוצריי שלי נעשה קל יותר לכתיבה…

אז אחרי כל שנכתב, הנה תמונות של המוצרים שלי שנעשו עבור התערוכה בגלריה פריסקופ ומוצגים בה כעת. מקווה שלא תסתפקו בהן ותלכו לראות הכל במציאות!

Gathered - גוף תאורה עשוי קרמיקה ובד

 On Wall Cabinet - ארון על קיר

Wired Lamp - גוף תאורה עשוי חוט חשמל ומחברי כסף טהור, עבודת יד

On wall cabinet #2 

 Tiptoe bench - ספסל עשוי עץ ובד

תערוכה מוצגת עד סוף מאי (28.5) בגלריה פריסקופ - בן יהודה 176 תל אביב.

ב’ - ה’ בין השעות 17:00-20:00, ימים ו’ ושבת 11:00-13:00.